שוב אני לבד עם המשימות של יום שישי??

גם את מרגישה ששיתוף הפעולה של הילדים לפעמים מתיש אותך??
משתפת אותך בשיתוף של מתאמנת אלופה שלי,
שראתה את ההתקדמות אצלה באופן מעורר השראה,
אחרי שהבינה איך הדברים עובדים:

"הרבה אכזבות אני נוחלת בימי שישי:
יש הרבה להספיק לכבוד שבת, וכל הילדים בבית,
וצריך גם להעסיק אותם וגם להתקדם בבישולים, באפיה, בניקיון בסדר..
יש לי שישה ילדים ב"ה, מגיל שנתיים עד כיתה י"א.
"לא יודעת איך?, אבל תמיד אני נשארת עם הרבה משימות"- היא אומרת לי..
ושבוע שעבר, החלטתי לקחת את מה שאמרת לי בנושא שיתוף פעולה,
ולהקפיד לבקש מתוך התחשבות במקום שלהם..
החלטתי לנסות.. מה כבר יכול להיות??
הכנתי רשימה עם כל משימות היום, כולל הכל, וביקשתי מכל ילד להסתכל על הרשימה ולבחור משימה לכבוד שבת. וכשמסיימים, לגשת ולבחור עוד משימה- עד שכל המשימות ייגמרו ונוכל לקבל את פני השבת בנחת ובשמחה..
לא דרשתי. לא הכרחתי, רק איפשרתי..
ולא להאמין מה שזה יצר..
כולם באו ומצאו מה לעשות,
אני לא נשארתי לבד עם כל המשימות,
הם שמחו מאד על האפשרות להיות חלק, ולהיות שותפים,
והאווירה היתה רגועה ושמחה.
אפילו בת השנתיים ביקשה משימה – וקיבלה לסדר את ארגז המשחקים שלה"..

מה צריך בשביל שזה יקרה גם אצלך??
זה לא קסם, ולא משהו מיוחד..
צריך להאמין בילדים!!!
צריך לסמוך עליהם שזה יקרה-
ולקחת בחשבון שייתכן שלא יקרה בדיוק כמו שאני הייתי עושה- וזה בסדר!!
צריך לאפשר להם את הבחירה,
ולצרף אותם למשהו גדול.
כמו כן, צריך לעשות את זה בהתמדה, ולהאמין שכך זה משפיע ומתעצם ..
וכמובן- לבקש באופן מכבד,
שרואה אותם, שמבין אותם..

ובאמת, המתאמנות אצלי לומדות לייצר גם את הקסם הזה,
ומבינות מה עובד- ואז אפשר לשכפל את זה..
ואלו התנהגויות מרחיקות את זה מאיתנו-
וממילא כדאי לשנות את זה..

שותפות ונשיאה בעול הם ערכים חשובים ומשמעותיים..
ואנחנו רוצות ללמד את הילדים שלנו להפנים ערכים אלו בתוכם..
לא נוכל לעשות זאת בכח,
אלא רק מתוך אמון, אוירה טובה, והרבה כבוד..

את לא תשכחי לחזור לספר לי איך זה עזר גם לך?
וגם אם זה לא עזר-